Vayedaber

Sanhedrine

Daf 53b

משנה: עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים אֵינָן עֲתִידִין לַחֲזוֹר שֶׁנֶּאֱמַר וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. מָה הַיּוֹם הַזֶּה הוֹלֵךְ וְאֵינוֹ חוֹזֵר אַף הֵן הוֹלְכִין וְאֵינָן חוֹזְרִין דִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, כַּיּוֹם הַזֶּה מָה הַיּוֹם מַאֲפִיל וּמֵאִיר אַף הֵן כְּשֶׁהָיָה אֲפֵלָה לָהֶן עֲתִידָה לֵיאוֹר לָהֶן׃

Traduction

Les dix tribus ne reviendront plus, car il est dit (Dt 29, 28): Il les rejettera dans un autre pays (311)''Dans ses Jahbücher für jüdische Geschichte u. Literatur, an 1, p. 65, n. 7 N. Brüll rappelle qu'au livre 4 d'Ezra (c. 13, éd. Volkmar, p. 193), il est dit que ces tribus ont été exilées dans un pays inhabité, à Arzareth, et que ce mot est la forme latinisée de ERETS AHERET, '''' autre pays ''''.'', comme ce jour; or, comme ''ce jour'' une fois écoulé ne revient plus, de même les dix tribus partiront et ne reviendront plus. Tel est l’avis de R. aqiba. R. Eliézer au contraire dit: comme le jour après avoir été sombre redevient clair, de même les dix tribus dont le sort aura été obscurci, brilleront d’une nouvelle clarté.

Pnei Moshe non traduit

מתני'. עשרת השבטים אינן עתידין לחזור. ממקום שגלו. והא דאמרינן שירמיהו החזירן ויאשיהו בן אמון מלך עליהם לא כולן חזרו אלא מקצתן:

וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה. שכך גזר להם הקב''ה שכיון שעוזבין את תורתו הוא מגלה אותן. ולאו בבניהם ובני בניהם קאמר אלא אותן שגלו עצמן אין להם חלק שרשעים גמורים היו אבל בניהם ודורות הבאים זוכין ומזכין:

מה היום מאפיל. בערב ולמחרתו הולך ומאיר אף עשר' השבטי' עתידין לחזור להיות להם חלק לעתיד לבוא:

הלכה: 53b דּוֹר הַמִּדְבָּר אֵין לָהֶן חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא וְאֵינָן רוֹאִין לְעָתִיד לָבוֹא. שֶׁנֶּאֱמַר בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִתַּמּוּ וְשָׁם יָמֻתוּ. יִתַּמּוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְשָׁם יָמוּתוּ לְעָתִיד לָבוֹא. וְכֵן הוּא אוֹמֵר. אֲשֶׁר נִשְׁבַּ֥עְתִּי בְאַפִּ֑י אִם יְ֝בוֹאוּן אֶל מְנוּחָתִֽי. דִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר עֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר אִסְפוּ לִי חֲסִידָי כּוֹרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. נִשְׁבַּ֥עְתִּי וָֽאֲקַייֵמָה. פְּעָמִים שֶׁאֵינִי מְקַייֵם. חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. כָּתוּב אֲשֶׁר נִשְׁבַּ֥עְתִּי בְאַפִּ֑י. בְּאַפִּי נִשְׁבַּעְתִּי חוֹזֵר אֲנִי בִי. תַּנֵּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָה אוֹמֵר. עֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר אִסְפוּ לִי חֲסִידָיי וגו'. חֲסִידָיי שֶׁעָשׂוּ עִמִּי חֶסֶד. כּוֹרְתֵי בְרִיתִי שֶׁנִּכְרְתוּ עַל יָדִי. עֲלֵי זָבַח שֶׁעִילּוּ אוֹתִי וְנִזְבְּחוּ עַל שְׁמִי. תַּנֵּי. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר. עַל הַדּוֹרוֹת הַלָּלוּ הוּא אוֹמֵר וּפְדוּיֵ֨י יְי יְשׁוּבוּן. רִבִּי אוֹמֵר. אֵילּוּ וָאֵילּוּ יֵשׁ לָהֶן חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וּמַה טַעַם. וְהָיָ֣ה ׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִתָּקַע֘ בְּשׁוֹפָ֣ר גָּדוֹל֒ וּבָ֗אוּ הָאוֹּבְדִים בְּאֶ֣רֶץ אַשּׁ֔וּר. אֵילּוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים. וְהַנִּדָּחִ֖ים בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם זֶה דוֹר הַמִּדְבָּר. אֵילּוּ וָאֵילּוּ וְהִשְׁתַּֽחֲו֧וּ לַיי בְּהַ֥ר הַקּוֹדֶשׁ וּבִירוּשָׁלָיִם׃

Traduction

''La génération qui a vécu au désert n’aura pas de part à la vie future''; elle ne verra pas le monde à venir, car il est dit (Nb 14, 35): dans ce désert ils finiront, et là ils mourront; c’est-à-dire ils finiront en ce monde, et ils mourront dans le monde futur. De même il est dit (Ps 95, 11): j’ai juré dans ma colère qu’ils ne viendront pas dans mon repos. Tel est l’avis de R. aqiba; selon R. Eliézer, on leur applique ce verset (Ps 50, 5): Rassemblez-moi mes gens pieux qui concluent mon alliance sur le sacrifice. R. Josué dit (313)J., (Hagiga 1, 1). d’invoquer ces mots (Ps 119, 106): j’ai juré et je tiendrai, car il arrive parfois de ne pas donner suite à un engagement. Hanania, neveu de R. Josué, dit d’invoquer ces mots (Ps 95, 11): j’ai juré dans ma colère; or, sur un serment prononcé ainsi, on peut revenir. On a enseigné que R. Simon b. Menassia dit de leur appliquer le verset ''Rassemblez-moi mes gens pieux, qui concluent mon alliance sur le sacrifice'': mes gens pieux sont ceux qui m’ont fait la grâce de m’écouter: qui concluent mon alliance, par allusion à l’ordre sévère qui a frappé les survivants au désert; sur le sacrifice, que les croyants ont offert et égorgé e mon nom. On a enseigné que R. Josué b. Qorha dit qu’au sujet de ces générations il est écrit (Is 31, 10): Ceux que l’Eternel a rachetés retourneront à Sion, etc. Rabbi dit: les uns et les autres (les gens de la génération du désert et les membres des dix tribus) ont part à la vie future, comme il est dit (ib. 27, 13): Il arrivera en ce jour que la grande trompette retentira, et viendront ceux qui étaient égarés dans le pays d’Assyrie, savoir les dix tribus, ceux qui étaient repoussés en Egypte, la génération qui erra dans le désert; les uns et les autres se prosterneront devant l’Eternel, sur la montage sainte, à Jérusalem.

Pnei Moshe non traduit

גמ' נשבעתי ואקיימה. כתיב ומשמע דלאו בכל זמן היה מקיים אלא פעמים שאינו מקיים כגון שהתיר השבועה וה''ה הכא נשבעתי וחוזרני בי וכדדרש לקמיה:

באפי. הוא דנשבעתי לפיכך חוזרני בי:

שעשו עמי חסד. כלומר שנתחסדו והלכו. באמונה לפני וכדכתיב זכרתי לך חסד נעוריך וגו':

שנכרתו על ידי. על שם הגזירה שגזר עליהן במדבר. א''נ על כריתת ברית מילה קאמר:

הדורות הללו. דור המדבר שנקראו פדויי ה':

אילו ואילו. דור המדבר ועשרת השבטים:

הלכה: עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים כול'. עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים אֵין לָהֶן חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא וְאֵינָן רוֹאִין לְעָתִיד לָבוֹא. מַה טַעַם. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. מָה הַיּוֹם הוֹלֵךְ וְאֵינוֹ חוֹזֵר אַף הֵן הוֹלְכִין וְאֵינָן חוֹזְרִין דִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר אִכּוֹס אָמַר מִשּׁוּם רִבִּי שִׁמְעוֹן. אִם הָיוּ מַעֲשֵׂיהֶן כַּיּוֹם הַזֶּה אֵינָן חוֹזְרִין וְאִם לָאו חוֹזְרִין הֵן.

Traduction

Les dix tribus n’ont pas de part à la vie future, et elles ne verront pas le monde à venir, comme il est dit (Dt 29, 28): Il les rejettera dans un autre pays, comme ce jour; or, comme ''ce jour'' une fois écoulé ne revient plus, de même les dix tribus partiront et ne reviendront plus. Tel est l’avis de R. aqiba. R. Simon b. Juda habitant de Kefr-Ebous explique le verset précité en ce sens: si leurs actions sont comme en ''ce jour'', ils ne reviendront plus; sinon, ils reviendront – (315)''Suit un passage traduit au (Megila 1, 10); Cf. J., (Avoda Zara 3, 1) ( 42c).''.

עֲדַת קוֹרַח אֵין לָהֶן חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא וְאֵינָן רוֹאִין לְעָתִיד לָבוֹא. מַה טַעַם. וַתְּכַ֤ס עֲלֵיהֶם֙ הַמִּדְבָּר בָּעוֹלָם הַזֶּה. וַיֹּֽאבְד֖וּ מִתּ֥וֹךְ הַקָּהָֽל לְעָתִיד לָבוֹא. תַּנֵּי. רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר. מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר תָּעִ֗יתִי כְּשֶׂ֣ה אוֹבֵד בַּקֵּ֣שׁ עַבְדֶּ֑ךָ. מָה עֲבֵידָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן סוֹפָהּ לְהִתְבַּקֵּשׁ אַף עֲבֵידָה הָאֲמוּרָה כָאן סוֹפָהּ לְהִתְבַּקֵּשׁ.

Traduction

La horde de Qorah n’a pas de part à la vie future et ne verra pas le monde à venir, car il est dit (Nb 16, 33): la terre les recouvrit, en ce bas monde, et ils furent perdus au milieu de l’assemblée, pour le monde futur. On a enseigné que R. Juda b. Bethera dit de tirer une déduction du texte suivant (Ps 119, 176): Je me suis égaré comme un agneau perdu; cherche ton serviteur; or, comme en général un objet perdu finit par être retrouvé, de même la perte dont il est question dans ce verset sera retrouvée un jour (dans le monde futur).

Pnei Moshe non traduit

עתידה להתבקש. ויש להן תקנה:

רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי אָבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. אִם בָּאִין הֵן גֵּירֵי צֶדֶק לְעָתִיד לָבוֹא אַנְטוֹלִינוּס בָּא בְרֹאשׁ כּוּלָּם. מָה אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ. שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ יוֹצֵא בְמִנְעַל פָּחוּת בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים. אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ שֶׁכֵּן אֲפִילוּ יְרֵיאֵי שָׁמַיִם יוֹצְאִין בְּכָךְ. אִית מִילִּין אָֽמְרִין דְּלָא אִיתְגַּיַיר אַנְטוֹלִינוּס. וְאִית מִילִּין אָֽמְרִין שֶׁנִּתְגַּיַיר אַנְטוֹלִינוּס. אַנְטוֹלִינוּס אֲתַא גַבֵּי רִבִּי. אֲמַר לֵיהּ. חֲמִי מֵיכְלָתִי מִן לִוְיָתָן בְּעָֽלְמָא דַאֲתִי. אֲמַר לֵיהּ. אִין. אֲמַר לֵיהּ. מִן אִימֶּר פִּיסְחָא לָא אוֹכְלְתָנִי וּמִן לִוְיָתָן מֵיכְלָתִי בְּעָֽלְמָא דַאֲתִי. אֲמַר לֵיהּ. וּמַה נַעֲבִיד לָךְ וּבְאִימֶּר פִּיסְחָא כְתִיב וְכָל עָרֵ֖ל לֹא יֹ֥אכַל בּֽוֹ׃ הָדָא אָֽמְרָה דְּלָא אִיתְגַּיַיר אַנְטוֹלִינוּס. כֵּיוָן דִּשְׁמַע כֵן אֲזַל וְגִייֵר גַּרְמֵיהּ. אֲתַא גַבֵּי רִבִּי. אֲמַר לֵיהּ. חֲמִי גְזֵירָתִי. אֲמַר לֵיהּ. בְּדִידִי לָא אִיסְתַּכְּלִית מִן יוֹמוֹיּ וּבְדִידָךְ אֲנָא מִסְתַּכְּלָא. הָדָא אָֽמְרָה דְּאִיתְגַּיַיר אַנְטוֹנִינוּס. וְלָמָּה נִקְרָא רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ. שֶׁלֹּא הִבִּיט בְּמִילָתוֹ מִיָּמָיו. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ נָחוּם אִישׁ קוֹדֶשׁ קָדוֹשִׁים. שֶׁלֹּא הִבִּיט בְּצוּרַת מַטְבֵּעַ מִיָּמָיו. אַנְטוֹלִינוּס אֲתַא גַבֵּי רִבִּי. אֲמַר לֵיהּ. צְלִי עָלַי. אֲמַר לֵיהּ. יְשֵׁיזְבִינָךְ מִן הָדָא צִינְּתָא. דִּכְתִיב לִפְנֵ֥י קָ֝רָת֗וֹ מִ֣י יַעֲמוֹד. אֲמַר לֵיהּ. רִבִּי. לֵית הָדָא צְלוּ יַתִּיר. כִּיסִּיתִּיךְ תַּכְסֶה וְהָא צִינְּתָא אָֽזְלָה. אֲמַר לֵיהּ. יְשֵׁיזְבִינָךְ מִן הָדָא שׁוּרְבָא דִּנְפַק בָּעָֽלְמָא. אֲמַר לֵיהּ. הָא צְלוּ. כְּדוֹן תִּשְׁתַּמַּע צְלוּתֵיךְ. דִּכְתִיב וְאֵ֥ין נִ֝סְתָּ֗ר מֵֽחַמָּתֽוֹ.

Traduction

Antonin vint auprès de Rabbi (316)Rabba sur (Lv 16). et lui demanda de prier Dieu en sa faveur. Rabbi pria et dit: puisse Dieu te préserver du froid, car il est dit (Ps 147, 17): devant la rigueur de son froid, qui peut résister. -Rabbi, lui dit Antonin, ceci n’est pas un souhait important, car il suffit de se couvrir d’un vêtement supplémentaire pour ne plus avoir froid. Rabbi s’écria alors: puisse Dieu te préserver de la chaleur que subit parfois le monde! -Voilà une vraie prière, dit Antonin, et puisse-t-elle être exaucée, car il est dit (Ps 19, 7): rien n’échappe au soleil.

Pnei Moshe non traduit

גמ' אם באים הן גירי צדק וכו'. גרסי' לה בפ''ק דמגילה:

מה את ש''מ. הגי' כאן מסורסת והתם גריס הכי אית מילין אמרין דאיתגייר אנטונינוס ואית מילין אמרין דלא נתגייר אנטונינוס:

ראו אותו יוצא במנעל פחות ביום הכיפורים. במנעל נפחת וש''מ לא נתגייר. ודחי לה הש''ס להיש אומרים שלא נתגייר ומה את שמע מינה מכאן שהרי שכן אפי' יראי שמים יוצאין ביה''כ לפעמי' בכך אם אי אפשר בענין אחר כגון במקום מטונף וכיוצא בזה:

חמי מיכלתי לי אם אתה רואה שיאכילוני מן לויתן:

מן אימר פיסחא. אתה אומר שאין לי חלק לאכול ממנו והאיך אתה אומר שיהיה לי חלק מן לויתן והשיבו מה אעשה לך ומטלה הפסח אי איפשר להאכילך שאתה ערל:

הדא אמרה דלא איתגייר אנטונינוס. מדהשיב לו רבי כן:

כיון דשמע. והיש אומרים ס''ל דבאמת כיון דשמע כן הלך ומל ונתגייר והדא אמרה וכו':

חמי גזירתי. ראה אם מילתי כהוגן:

רבי לית הדא כלל. אין זה תפלה ואין צורך לתפלה בשביל הצינה אלא היוסיף לך עוד בגד יותר ותלך הצינה:

הא צלו. הא ודאי תפלה היא וצריכה דכתיב ואין נסתר מחמתו ועכשיו אני מבקש שתקובל תפלתך:

רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. עֲדָתוֹ שֶׁלְּיוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ אֵין לָהֶן חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא. מַה טַעַם. בַּֽיי בָּגָ֔דוּ כִּֽי בָנִ֥ים זָרִ֖ים יָלָד֑וּ עַתָּ֛ה יֹֽאכְלֵ֥ם חוֹדֶשׁ אֶת חֶלְקֵיהֶֽם.

Traduction

R. Yohanan dit: la horde de Yohanan b. Qorah (317)Composée de gens qui, malgré l'opposition de (Jr émigrèrent alors en Egypte. n’a pas de part à la vie future, comme il est dit (Os 5, 7) Ils ont péché contre l’Eternel, car ils ont engendré des enfants étrangers; maintenant, un mois les dévorera avec leurs biens (tant ils étaient impies).

Pnei Moshe non traduit

עדתו של יוחנן בן קרח. שהלכו עמו למצרים ולא שמעו אל ירמיהו שהיה מוחה בידם:

בה' בגדו וגו'. דריש להו על הדור ההוא לפי שרשעים גמורים היו:

מִי נִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר. מֹשֶׁה נִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם. יְחִ֥י רְאוּבֵן֭ וְאַל יָמוֹת. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. חַנָּה נִתְפַּלְלְה עֲלֵיהֶן. הִיא דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. דְּאָמַר רִבִּי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. כָּךְ הָֽיְתָה עֲדָתוֹ שֶׁלְּקֹרַח שׁוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת עַד שֶׁעָֽמְדָה הַנָּה וְנִתְפַּלְלָה עֲלֵיהֶן וְֽאָמְרָה יְי מֵמִ֣ית וּמְחַיֶּ֑ה מוֹרִ֥יד שְׁא֖וֹל וַיָּֽעַל׃

Traduction

Qui pria en leur faveur (314)Cf. ci-dessus, 1.? Selon R. Samuel b. Nahman, Moïse pria Dieu pour eux, puisqu’il est dit (Dt 33, 6): Que Ruben vive et ne meure pas. Selon R. Josué b. Lévi, Hanna pria pour eux; c’est l’avis qu’au fond le même rabbi a exprimé en disant: la horde de Qorah allait toujours s’enfonçant de plus en plus sous terre, jusqu’à l’arrivée de Hanna, qui pria pour eux, en disant (2S 2, 6): L’Eternel tue et ressuscite, il fait descendre dans la fosse et en fait remonter.

Pnei Moshe non traduit

מי נתפלל עליהן. כתוב לעיל בהלכה א':

רִבִּי לָֽעְזָר וְרִבִּי יְהוּדָה. חַד אָמַר. לֹא גָלוּ עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ עֲרֵילִים. וְחָרָנָה אָמַר. לֹא גָלוּ עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ מַמְזֵירִים. מָאן דְּאָמַר. עֲרֵלִים. לַמִּילָה וּלְמִצְוֹת. וּמָאן דְּאָמַר. מַמְזֵירִים. מֵאֲבוֹתֵיהֶם. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא גָלוּ יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע כִּיתּוֹת שֶׁלְּמִינִים. מַה טַעֲמָא. בֶּן אָדָם֙ שׁוֹלֵ֨חַ אֲנִ֤י אֽוֹתְךָ֙ אֶל בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל גּוֹיִ֥ם הַמּֽוֹרְדִ֖ים אֲשֶׁ֣ר מָֽרְדוּ בִ֑י. אֶל גּוֹי הַמּוֹרֵד אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא אֶל גּוֹיִ֥ם הַמּֽוֹרְדִ֖ים אֲשֶׁ֣ר מָֽרְדוּ בִ֑י הֵ֤מָּה וַֽאֲבוֹתֵיהֶם פָּ֣שְׁעוּ בִ֔י עַד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ רִבִּי בֶרֶכְיָה וְרִבִּי חֶלְבּוֹ בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. לְשָׁלֹש גָּלִיּוֹת גָּלוּ יִשְׂרָאֵל. אַחַת לִפְנִים מִנְּהַר סַנְבַּטְיוֹן וְאֶחָד לְדַפְנֵי שֶׁלְּאַנְטִוֹכְיָא וְאַחַת שֶׁיָּרַד עֲלֵיהֶם הֶעָנָן וְכִסָּה אוֹתָם. כְּשֵׁם שֶׁגָּלוּ לְשָׁלֹש גָּלִיּוֹת כָּךְ גָּלוּ שֵׁבֶט רְאוּבֵן וְגָד וַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה לְשָׁלֹש גָּלִיּוֹת. מַה טַעַם. בְּדֶ֥רֶךְ אֲחוֹתֵךְ֭ הָלָכְ֑תְּ וְנָתַתִּ֥י כוֹסָהּ֭ בְּיָדֵֽךְ׃ וּכְשֶׁהֵן חוּזְרִין הֵו חוּזְרִין מִשָּׁלֹש גָּלִיּוֹת. מַה טַעַם. לֵאמֹ֤ר לַאֲֽסוּרִים֙ צֵ֔אוּ אֵילּוּ שֶׁגָּלוּ לִפְנִים מִנְּהַר סַנְבַּטְיוֹן. לַאֲֽשֶׁ֥ר בַּחוֹשֶׁךְ הִגָּל֑וּ אֵילּוּ שֶׁיָּרַד עֲלֵיהֶם הֶעָנָן וְכִסָּה אוֹתָם. עַל דְּרָכִ֣ים יִרְע֔וּ וּבְכָל שְׁפָיִי֖ם מַרְעִיתָֽם אֵילּוּ שֶׁגָּלוּ לְדַפְנָא שֶׁלְּאַנְטִוֹכְיָא.

Traduction

R. Eléazar et R. Juda expriment à ce sujet des avis divers: d’après l’un, ils ne furent exilés que lorsqu’ils furent incirconcis (qu’ils renoncèrent à la circoncision); d’après l’autre, ils furent exilés à partir du jour où ils furent bâtards. Selon le premier avis, ils étaient eux-mêmes transgresseurs des préceptes bibliques tels que la circoncision; selon le deuxième avis, ils étaient bâtards par la faute de leurs pères (et non de leur faute). R. Yohanan dit: l’exil d’Israël eut lieu lorsque les israélites se divisèrent en 24 (un grand nombre de) groupes d’hérétiques, selon ces mots (Ez 2, 3): Fils de l’homme, je t’envoie vers les fils d’Israël, vers les nations rebelles qui se sont révoltées contre moi; eux et leurs ancêtres ont péché contre moi, jusqu’à ce jour. R. Berakhia et R. Helbo disent au nom de R. Samuel b. Nahman qu’Israël a été exilé en trois provinces différentes, une fois au delà du fleuve Shabation, ensuite à Daphné (318)Voir N. Brüll, Jahrbücher etc., an 1, p. 64. près Antioche, enfin dans un endroit où un nuage descendit sur les exilés et les enveloppa (où ils disparurent). Comme les dix tribus ont subi tour à tour trois exils, de même les tribus de Ruben et Gad, ainsi que la demi-tribu de Manassé ont subi trois exils, selon qu’il est dit (ibid. 23, 31): Tu as marché par le chemin de ta sœur; aussi je mettrai sa coupe en tes mains. Lorsque les unes reviendront de l’exil, les autres retourneront aussi en Palestine, comme il est dit (Is 49, 9): Pour dire à ceux qui sont garrottés '' sortez '', ce sont ceux qui ont été exilés au-delà du fleuve Shabation, à ceux qui sont dans les ténèbres, '' montrez-vous '', c’est-à-dire à ceux qui ont été exilés dans un lieu où un nuage est descendu sur eux et les a enveloppés. Ils paîtront sur les chemins (ibid.), et leurs pâturages seront sur les lieux élevés, par allusion aux exilés à Daphné près Antioche.

Pnei Moshe non traduit

למילה ולמצות. והם עצמן הפרו ברית מילה ועברו על המצות ומ''ד ממזירים אין הקלקול תלוי בהם אלא מאבותיהם וקמ''ל שהדור הזה בעצמן לא הרעו כל כך אלולי אבותיהן שגרמו להן:

עשרים וארבע כיתות. לאו דוקא אלא כלומר הרבה והרבה כיתות של מיני מינות:

לדפני. לצדדי מדינת אנטוכיא:

וכיסה אותן ולא נודע מקומם:

Sanhedrine

Daf 54a

משנה: הַכֵּ֣ה תַכֶּ֗ה אֶת יוֹשְׁבֵי הָעִ֥יר הַהִ֖וא לְפִי חָ֑רֶב. הַחַמֶּרֶת וְהַגַּמֶּלֶת הָעוֹבֶרֶת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם הֲרֵי אֵלּוּ מַצִּילִין אוֹתָן. הַֽחֲרֵ֨ם אוֹתָהּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּ֛הּ וְאֶת בְּהֶמְתָּ֖הּ לְפִי חָֽרֶב. מִיכָּאן אָֽמְרוּ נִכְסֵי צַדִּיקִים שֶׁבְּתוֹכָהּ אוֹבְדִין וְשֶׁבְּחוּצָה לָהּ פְּלֵיטִין וְשֶׁל רְשָׁעִים בֵּין מִתּוֹכָהּ בֵּין מֵחוּצָה לָהּ אוֹבְדִין׃

Traduction

Il est dit (Dt 13, 13): tu frapperas les habitants de la ville au fil de l’épée, etc. Ceci nous enseigne que les âniers et les chameliers qui passent d’un endroit à l’autre, peuvent sauver une telle ville (321)S'ils sont restés fidèles, ils font bénéficier leurs compatriotes nouveaux de leur propre fidélité, après être restés au moins trente jours en ville.. Puis il est dit: Mets la en anathème avec tout ce qu’elle contient, et tue ses bestiaux par le sabre. On en conclut ceci: même les biens des justes se trouvant dans cette ville devront être anéantis; mais ce qui est en dehors d’elle sera sauvé; tandis que le bien des impies, soit dans elle, soit au dehors, devra être anéanti.

Pnei Moshe non traduit

מתני' החמרת והגמלת. שיירא של חמרין ושל גמלים שנשתהו בעיר שלשים יום הוו להו בכלל יושבי עירם:

הרי אלו מצילין אותן. אם רוב אנשי העיר הודחו ומיעוט לא הודחו וחמרים וגמלים שלא הודחו משלימין את המיעוט לעשותן רוב הרי אלו מצילין שאין ממונם אבד אלא נידונין כיחידים וה''ה דגורמין נמי לעשות עיר הנדחת אם הודחו עמם לעשותן רוב אלא דתנא אזכותא קא מהדר ועוד דהא פסיקא ליה טפי דסתם חמרת וגמלת אין דעתן מעורבת עם בני העיר שיהו נדחין עמהן:

נכסי צדיקים שבתוכה. יושבי העיר שלא הודחו עם רובה:

אובדין. דכתיב כל אשר בה לרבות נכסי צדיקים שבתוכה:

ושל רשעים וכו'. הרי אלו אובדין דכתיב כל:

משנה: 54a אַנְשֵׁי עִיר הַנִּדַּחַת אֵין לָהֶן חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא שֶׁנֶּאֱמַר יָֽצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל מִקִּרְבֶּךָ וַיַּדִּיחוּ אֶת יוֹשְׁבֵי עִירָם לֵאמוֹר. הָא אֵינָן נֶהֱרָגִין עַד שֶׁיִּהְיוּ מַדִּיחִים מֵאוֹתָהּ הָעִיר וּמֵאוֹתוֹ הַשֵּׁבֶט וְעַד שֶׁיּוּדַּח רוּבָּהּ וְעַד שֶׁיַּדִּיחוּהָ אֲנָשִׁים. הִדִּיחוּהָ נָשִׁים וּקְטַנִּים אוֹ שֶׁהוּדַּח מִעוּטָהּ אוֹ שֶׁהָיוּ מַדִּיחֶיהָ מֵחוּצָה לָהּ הֲרֵי אֵילּוּ כַיְּחִידִים צְרִיכִים שְׁנֵי עֵדִים וְהַתְרָייָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. זֶה חוֹמֶר בַיְחִידִים מִבַּמְרוּבִּים שֶׁהַיְחִידִים בִּסְקִילָה לְפִיכָךְ מָמוֹנָם פָּלֵט וְהַמְרוּבִּים בְּסַיִף לְפִיכָךְ מָמוֹנָן אָבֵד׃

Traduction

Les habitants d’une ville qui se livre à l’idolâtrie n’ont pas de part à la vie future, car il est dit (Dt 13, 13): des gens sans aveu (319)Jeu de mots sur BEL AL, qui, décomposé en deux mots, peut se traduire: qui ne monte pas. sont sortis de ton sein et ont séduit les habitants de leur ville. Ils seront seulement tués, lorsque les détracteurs sont de la même ville et de la même tribu, que la majorité des gens aura été détournée, et ce, par des hommes. Si les détracteurs sont des femmes, ou des mineurs, ou si la minorité est seule livrée à l’idolâtrie, ou si les détracteurs sont des gens du dehors, on les considère comme isolés. Pour chacun d’eux, il faudra deux témoins et un avertissement, avant de pouvoir les condamner de ce fait. Toutefois, le cas de gens isolés a ceci de plus grave que des gens nombreux, réunis, en ce que les isolés sont condamnés à la peine de mort par la strangulation, à la suite de quoi, leur fortune est sauve (et revient à leurs héritiers), tandis qu’un ensemble de malfaiteurs sera condamné à la décapitation, avec privation de leurs biens.

Pnei Moshe non traduit

מתני' אנשי עיר הנדחת אין להן חלק לעה''ב. דכתיב בני בליעל בלי על בנים שאינם עולים בתחיית המתים ונדחין כמדיחין:

מאותה העיר. דכתיב וידיחו את יושבי עירם ולא יושבי עיר אחרת:

ומאותו השבט. דכתיב מקרבך מקרב השבט עצמו:

עד שיודח רובה של עיר דכתיב יושבי עיר דמשמע ישובה של עיר והיינו רובה:

הרי אלו כיחידים. שעבדו עבודת כוכבים וידונו בסקילה וממונם פלט:

צריכים. אנשי עיר הנדחת היו צריכים שני עדים והתרייה לכל אחד וא' שהיו מרבין להם בתי דינין וכל מי שנמצא שעבד עבודת כוכבים בעדים ובהתראה מפרישין אותן עד שיראו אם הם רובה של עיר מביאים אותן לב''ד הגדול וגומרים דינם שם והורגין אותן בסייף וממונם אבד ואם לא נמצאו רובה של עיר דנין אותן בסקילה וממונן פלט:

הלכה: אַנְשֵׁי עִיר הַנִּדַּחַת כול'. עִיר וְלֹא כְפָר. עִיר וְלֹא כָרָךְ. וְהִיא שֶׁתְּהֵא מֵחֲמִשָּׁה עַד עֲשָׂרָה. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. מִמֵּאָה עַד רוּבּוֹ שֶׁלְּשֵׁבֶט. שְׁנַיִם שֶׁהִדִּיחוּ אֶת שְׁנַיִם. אוֹתָם שְׁנַיִם שֶׁהִדִּיחוּ אֶת שְׁנַיִם מָהוּ לִיתֵּן עֲלֵיהֶם תּוֹרַת הַמַּדִּיחִין תּוֹרַת הַנִּידָּחִים. הָיוּ שָׁם גֵּרִים וְתוֹשָׁבִים מָהוּ שֶׁיַּשְׁלִימוּ לָרוֹב. הָיוּ שָׁם בִיבָרִים שֶׁלַּחַיָּה וְשֶׁלְּעוֹפוֹת וְשֶׁלְּדָגִים עוֹף שֶׁהוּא טָס לְמַעֲלָה מֵעֲשָׂרָה מָהוּ.

Traduction

''Une ville'' est condamnée si elle est dans ces conditions, non un village ni même un fort bourg. Il ne faut pas qu’il y ait moins de cinq hommes détournés, ni plus de dix, pour constituer la culpabilité. Tel est l’avis de R. Meir. Selon R. Juda, il devra y avoir à cet effet au moins cent membres de la tribu, jusqu’à la majeure partie de ceux qui la composent. Si deux hommes n’ont entraîné à l’idolâtrie que deux individus d’une ville (dont le reste a été entraîné par d’autres personnes), est-ce que ces deux subiront la loi des détracteurs et seront passibles de la peine de la lapidation, ou seront-ils considérés comme séduits et subiront-ils la peine de la décapitation? De même, s’il y avait dans la ville, outre les habitants, quelques étrangers, ces derniers comptent-ils pour parfaire le nombre devant servir à constituer la criminalité? En outre, s’il y a dans la ville des viviers contenant des animaux sauvages, ou des oiseaux, ou des piscines avec poissons, ou des oiseaux dont les nids sont au moins à dix coudées au dessus du sol, faut-il aussi les détruire comme des biens de la ville? (diverses questions non résolues

Pnei Moshe non traduit

גמ' עיר. ולא כפר קטן ולא כרך גדול שאינה נקראת עיר אלא כרך:

מחמשה. לא פחות מחמשה בני אדם ולא יותר מעשרה:

שנים שהדיחו את שנים. מהו לפי שמדיחי עיר הנדחת צריך שיהיו שנים דכתיב יצאו אנשים וגו' ואם לא הדיחו אלא שנים והשאר הדיחו אחרים אותן שנים שהדיחו מה תהא עליהן אם נותנין עליהם תורת מדיחין שהן בסקילה או דילמא תורת הנידחין עליהן דהואיל ולא הדיחו אלא שנים מהעיר אין תורת מדיחי עיר הנדחת להן אלא בכלל כל הנידחין ובסייף הן:

גרים ותושבין מהו שישלימו. הגרים להתושבים לרוב:

היו שם ביברים וכו'. שהם בחפירה תחת הארץ אי נמי עוף שהוא טס בקינו למעלה מעשרה מהו שיהו נחשבין בכלל שללה ויהו אבודין כשאר ממונן:

רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. חֲמוּרָה שְׂרֵיפָה מִסְּקִילָה. וְרַבָּנִין אָֽמְרִין. חֲמוּרָה סְקִילָה מִשְּׂרֵיפָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. חָמוּר חֶנֶק מֵהֶרֶג. וְרַבָּנִין אָֽמְרִין. חָמוּר הֶרֶג מֵחֶנֶק.

Traduction

). R. Simon dit (320)V. ci-dessus, (7, 1 )et 4.: la peine du feu est plus grave que la lapidation; selon les autres docteurs, c’est l’inverse, la lapidation est plus grave que la peine du feu. R. Simon dit que la strangulation est pire que la décapitation; les autres docteurs disent l’inverse.

Pnei Moshe non traduit

ר''ש אומר וכו'. לעיל בפרק ט' ובריש פ''ז ואיידי דאיירי במתני' בסקילה וסייף מייתי לה הכא:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source